בפרוטוקול גידול יש ריבוי קשרים ומערכות יחסים בין פרמטרים מתחומים שונים (אוויר, מים, תאורה, דשן וכו'). המאמר הבא דיי טכני, ואני מקווה שאצליח לעניין, אבל בעיקר רוצה שלאחר הקריאה תבינו את המשמעות של הקשרים בין הפרמטרים, ולמה מאוד חשוב ידע כולל על כל הפרוטוקול בבואנו להתייחס אליו, לבנות אותו ולשפר את הקיים.
נדבר על חלק ממוקד בפרוטוקול הגידול, שמדגים טוב קשרים בין פרמטרים, ויש לו השפעה משמעותית על תוצאות הגידול.
נתחיל ביישור קו טכני על 4 מונחים שיעלו פה:
1. LST – Leaf Surface Temperature – טמפרטורת פני עלה.
2. RH – Relative Humidity – לחות יחסית.
היחס בין כמות המים באוויר בטמפרטורה מוגדרת, לבין יכולת קיבול המים המקסימאלית של האוויר באותה טמפרטורה. מבוטא באחוזים.
3. Transpiration – טרנספירציה.
התהליך של תנועת המים בצמח והאידוי מחלקים שונים שלו.
תנועת מים שמתחילה בספיגה מהשורשים ומעבר לגבעולים, עלים ופרחים על מנת לשנע חומרי הזנה, ואידוי שעוזר לקרר את הצמח.
4. VPD – Vapor Pressure Deficit – בתרגום חופשי מאוד, "גירעון לרוויה באוויר".
פרמטר שמאחד טמפרטורת סביבה, טמפרטורת עלה ולחות יחסית. למעשה פרמטר שיכול להגיד לנו איך לחות וטמפרטורה משפיעים על הצמח – "איך הצמח מרגיש" בתנאים הקיימים.
המונח מתייחס להפרש/גירעון בין "הלחץ האדי" בתוך העלה לבין "הלחץ האדי" בסביבת הגידול. לחות יחסית בגזים בתוך עלה בריא בדרך כלל תהיה 100% = רוויה, רמת הלחות היחסית באוויר בחלל הגידול תהיה לרוב נמוכה מ-100%, וטמפרטורת עלה במערכת שעובדת נכון תהיה נמוכה מטמפרטורת חלל הגידול. עם נתוני טמפרטורה ולחות נוכל לחשב את ה"לחץ האדי" של העלה ושל החלל. ההפרש ביניהם הוא VPD.
טוב תעשה מגדלת שתדע לשלוט ב-VPD ולהתאים טמפרטורת עלה. על ידי כך תשלוט בקצב הטרנספירציה, ובספיגת חומרי ההזנה בצמח, מה שבסופו של דבר יטיב עם תוצאות הגידול.
אנסה להכניס לוגיקה בתהליך.
נצא מנקודת ההנחה שתמיד ה"לחץ האדי" בחלל הגידול יהיה נמוך מ"הלחץ האדי" בתוך העלה. זה יוצר סביבה בתת לחץ, מה שמסיע ומעודד אידוי מהעלים. המים שואפים לצאת מהעלה על מנת להשוות לחצים. ככל שההפרש גדול יותר יש יותר מקום למים באוויר של חלל הגידול וקצב האידוי יגבר. אין זה אומר שקצב אידוי מהיר יותר הוא טוב יותר, בכל שלב נכוון לקצב אידוי שונה. הפואנטה כאן היא להכיר ולשלוט בקצב האידוי.
בצמח פורח עם פרחים דחוסים, בדרך כלל אנחנו מורידים את אחוזי הלחות היחסית בחלל (RH) ככל שמחזור הגידול מתקדם.
יחד עם הירידה באחוזי הלחות צריך לבוא שינוי בטמפרטורת הסביבה.
השינוי בטמפרטורה ולחות בחלל הגידול יקבע את רמת ה-VPD בה אנחנו עובדים. VPD יקבע את קצב ה-Transpiration. פה יבוא לידי ביטוי הניסיון + כישרון של המגדלת, שתדע איזה קצב טרנספירציה היא רוצה בכל שלב, מהיר מדי והצמח יחווה עומס יתר או לא יספיק לספוג את כל חומרי ההזנה, איטי מדי ואנחנו לא ממצים את מקסימום הפוטנציאל של הזנת הצמח והביומסה שנוכל להשיג.
זוכרים שבמערכת שעובדת נכון עם צמחים בריאים, ה-LST יהיה נמוך מטמפרטורת הסביבה? השפעה על טמפרטורת עלה יכולה לבוא ממספר גורמים: טמפרטורת חלל, לחות יחסית, קרבה למקור האור, זרימת אוויר, פיזיולוגיה של העלה, ספקטרום אור, עוצמת הארה ועוד.
בתקווה שבשלב הזה אתם כבר מבינים את המונחים הבסיסיים ואת ההיגיון בקשר בין פרמטרים בפרוטוקול, בניהול VPD. אז כדי לחבר את כל הנושא לתאורה, ניתן דוגמא לשני חלקים בספקטרום האור שיכולים להשפיע על LST.
החלק הירוק/צהוב בטווחי אורכי גל של 500-550 ננומטר –
ברוב המחקרים אנחנו למדים שכלורופיל עושה את השימוש היעיל ביותר באורכי גל כחולים ואדומים (450 ו-660 ננומטר), אבל זה לא אומר שהוא לא משתמש באורכי גל הירוקים-צהובים לפוטוסינתזה. הוא כן, רק בנצילות נמוכה יותר. ביחס למה שקורה בכחול ואדום, חלק קטן יותר מהאנרגיה מומר לתהליך הפוטוסינתזה. ניתן לומר שיתרת האנרגיה הלא מנוצלת גורמת להתחממות של פני העלה.
בהפעלת תאורה עם מרכיבים ירוקים וצהובים בספקטרום אנחנו חייבים להיות ערניים לטמפרטורת עלה ושהיא נכונה ביחס לטמפרטורת חלל ב-VPD אליו אנחנו מכוונים.
המרכיב האדום-רחוק בטווחי אורכי גל של 720-750 ננומטר –
כמו הרבה פרמטרים אחרים גם המרכיב האדום-רחוק בספקטרום האור הוא מרכיב דינאמי שמשתנה במינון שלו בהתאם לעונות השנה והשעה ביום.
זה מרכיב שמעלה את ה-LST. גוף תאורה שמאפשר לנו שליטה נפרדת במינון האדום-רחוק יסייע לנו ביצירת תנאים מתאימים לרמת ה-VPD אליה אנחנו מכוונים. זה נעשה על ידי שמירה על היחס בין טמפרטורת עלה לטמפרטורת סביבת הגידול.
כדי לחבר את כל מה שנכתב פה עד עכשיו ננסה לחבר את הכל בדוגמא לשימוש בשיטת ניהול VPD שתראה כמו משהו כזה:
בהתאם לשלב הגידול נגדיר את רמת הלחות היחסית.
בהתאם לרמת ה-VPD אליה אנחנו מכוונים נתאים את טמפרטורת החלל ללחות היחסית.
בהתאם לטמפרטורת חלל הגידול נעלה או נוריד את ה-LST.
בהתאם לצורך בעלייה או ירידה של ה-LST נעמעם את האור בטווח האדום-רחוק (720-750 ננומטר).
בעזרת עבודה עם VPD ושליטה על הפרמטרים שיוצרים את הרמות אליהן נכוון אנחנו נשפיע גם על הצמח. חשוב להיות ערניים ולתת את הדעת לדחיסות פרחים, אורכי פרקים, וסימנים כללים של הצמח. אני מזכיר שה-VPD יכול להיות מדד ל-"איך הצמח מרגיש" בחלל הגידול שלנו ועל אחריותנו שהוא ירגיש טוב או בלחץ לפי הצורך והרצון של המגדלת.
זו דוגמא לקשר בין פרמטרים של אוויר, אור ומדדים בצמח וההשלכות על בניית פרוטוקול שמשלב אותם כדי להגיע לתוצאות הרצויות בצמחים שלנו.
מקווה שלא הסתבכתם יותר מדי עם ההסברים, אם כן זה זמן מעולה לעבור על החומר שוב. ההמלצה שלי היא להבין טוב את המונחים הטכניים ואז לגשת להמשך המאמר. או שפשוט תיצרו איתי קשר במייל.
מאחל לקוראים שירגישו טוב כמו הצמחים שלהם, ושכולנו נחיה בסביבת גידול אופטימאלית רגישה ומדויקת.
בהצלחה!
